לקשור רצונות כמו סוסים

כששמעתי את הסיפור שלך, היו לי המון רצונות רגעיים.
רציתי לאבד שליטה לחלוטין, להשתולל, ולהתמכר, ולתת לעצמי
ליהנות בלי היד על הדופק כל הזמן. רציתי לאהוב את עצמי קצת,
אפילו קצת, להתלבש יפה ולצאת לאיזו הופעה טובה, לרקוד ולצרוח
שטוב. רציתי שנפגש כבר, אני ואתה, ולא נצחק על דברים שהיו פעם,
נצחק על היום, ונהיה ציניים, ובעיקר אני, ואתה תגיד משהו טיפשי
ואני אחשוב לעצמי שמזל שאני לא בררנית כל כך. רציתי שנלך לים,
רק כמה אנשים שכיף להם ביחד, ובנסיעה נעשה מלא שטויות ונשמח,
וכשנגיע, הרוח הנעימה של מאי תקרר אותנו ונטבול את הרגליים
במים, ונתיז אחד על השני, למרות שבדרך כלל אני לא אוהבת. רציתי
להתקלח ככה טוב טוב, לחפוף את הראש בשמפו עם ריח טוב ואחר כך
לצאת נקייה וריחנית, ולעשות איזה משהו נחמד, ללכת לבית של
מישהו ולדבר איתו, ולהקשיב לו קצת. רציתי לגלות כבר מי אתה,
ואיפה בדיוק נתראה אחרי הפעם האחרונה, רציתי שנבדוק את הגבולות
ביחד, רציתי לתת לעצמי לשקוע איתך, למרות שזה לא אפשרי. רציתי
לגלות כבר מי אני, ואיך נוכל להסתדר הכי טוב ביחד, אני ואת.
רציתי לראות אותך, שתספרי לי עלייך כמעט הכול, ושתרגישי טוב עם
זה, ושאני אדע להגיד את הדבר הנכון בזמן הנכון, ושנתחבק ואני
אקרא לך לסבית, ונצחק ונדבר על הבחורים שלנו. רציתי לנסוע
לקולנוע כוכב, לרקוד שם עם כולם על הבמה ולצחוק מלא ולשיר
בהתלהבות, להיות הבחורה שהתחילה טוב ונגמרה רע, למרות שמעולם
לא באמת נגמרה. רציתי לצחוק איתך ושתגיד כמה חבל שלא רציתי גם
באותה תקופה, ושאולי ננסה עכשיו, ואני אהיה מלאת חששות כמו
תמיד. רציתי לשבת איתכם, במקום שהוא שלנו, ולצחוק המון המון,
ולעשות מורל ולדבר קצת, ולהרגיש קרובה וכיף.
כששמעתי את הסיפור שלך, חשבתי שחבל שזו את ולא אני, אבל שמחתי
בכל מקרה. ורציתי ורציתי, ועדיין רוצה. ויאללה, שיקרה.