אטלס בעל כורחו / כשנגמר |
חום המדורה החביא קרירותנו.
ישבנו על החול.
קול ילדים משחקים מסתיר שתיקותינו.
ישבנו, אחת בשני, נתנו ללילה כמונו לחמוק.
הצלחנו לומר הכל כשבחרנו לשתוק.
וכששככה לה האש הצטנפת כמו בעבר לתוכי.
מלמלת "חבקני, נהייה לי קר".
ואני עם המרירות האופיינית לי כל כך פשוט קמתי.
נרתעתי, הרחקתי גופך מעליי ויריתי לאוויר
"כך זה מרגיש כשנגמר".
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|