אתה אבן שואבת
עודני חגה סביבך ללא הכרה
ובלא אפשרות להשתחרר מהסחרחורת
אבן אקראית נתקעת בגבי ופותחת פצע ישן
באותה מהימנות מוכרת היא מנחיתה אותי
לאדמה חסרת יבול או אבנים טובות
נועצת אותי במשבצת המיועדת על לוח המשחק שלך
בה אין לי אלא לדרוך במקום

כיאה לחיבורים אסוציאטיביים בשלוש בלילה, ובהערכה רבה למשורר
אהוב:

'העיר היא עיר. אף כי ברור שלעיתים
העיר היא איש, האיש הוא זמן, הזמן הוא קיץ.
יש חילופים בדרך כלל, כי שום פטיש
עוד לא קבע כאן מסמרות. אין להכחיש'



מאי 07