אריאל נוי / עצבות נפש |
העצבות אוחזת, ככבלי מתכת צורבים בי
אכזבה דולקת כגיצי אש התסכול
בליבי, הצלפות השקר מפלחות את עורו בכאב מר.
וזרמי הדם, דיכאון יחרטו,
וצעקתי לחישה,
עייף ומותש קורס אני תוך חורבות נפשי היתומה,
ומת.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|