בחורף הכי גשום שהיה
ביום הכי מוזר שהיה
עם הגשם החזק שדופק על החלון
ואי אפשר לצאת-מן יום סגרירי שכזה.
אבל הגשם לא נחלש
ושוב קר לי מחדש ואז גיליתי:
שנשברה לי עוד כנף.
לעוף כבר לא אוכל
איך מתמודדים עם המצב?
וחושבת, שכבר הגיע הזמן
שאני אלך, אלך מכאן.
ומנסה לעוף אך הכנף שלי שבורה
ואין מה שיעזור
לרפא את הכאב שנשאר אצלי בלב
אפילו הזמן שנגמר כבר ממזמן
ואני, איבדתי עניין.
אני רוצה עוד לנסות
לגדול, להשתנות, להתפתח,
ואז אולי אוכל למצוא את המפתח
שיפרוץ את החומה שנבנתה.
אני רוצה להאמין
שאפשר לנשום אוויר
בלי בכלל לתהות, אם יש שם אלוהים. |
