מיכאל רוסמן / הדרך לאינסוף |
לאן אתה רץ
כל הזמן ממהר?
שאלתי אותו כשניסה לחלוף על פני
שב לך פה תנוח קצת
הרי אף פעם לא תגיע לסוף
טוב לי ככה כשאתה עומד מלכת
טוב לי כאן ועכשיו
שב איתי נספוג את השמש יחד
עוד ארוכה הדרך לאינסוף
יש לי בשבילך רעיון
אם אתה פתוח להצעות
נוסיף לכל שבוע יום
לכל שעה דקה ועוד כמה שניות
אל תדאג אנחנו נחיה חיים
ארוכים לא פחות
אך צעירים הרבה יותר
ואתה..
לך זה לא משנה
אתה תמשיך לרוץ אל האופק
ואם אתה כבר כאן יש לי כמה שאלות:
איך זה שאתה כל הזמן רץ
אבל כשאתה עוצר אתה עומד מלכת?
ולמה כשמדברים איתך באנגלית
אתה מתחיל לעוף?
למה דווקא כשאנחנו נהנים
אתה טס?
וכשאנחנו דרוכים ומלאי צפייה
אתה מחליט לעצור לידינו ולחכות בסבלנות אין קץ?
למה אתה משכיח הכל?
ואיפה לעזאזל למדת לרפא ככה פצעים?
ותגיד,
אם ניתן לך, באמת תעשה את שלך?
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|