ופתאום משהו טוב קפץ לך לחיים
למה? מאיפה? אתה לא יודע
אבל אתה כבר לא ילד
לא נמשך בכזאת קלות
בכל פעם שהלב רוצה לאהוב
הצלקות עליו לא נותנות לך
פעם היה יותר אמון
היום זה כבר שונה
היום אתה טובל את האצבע של הרגל במים לפני שאתה קופץ
אז לרגע אתה מוכר לעצמך שאתה לא תתאכזב
ורגע אחרי אתה אומר שלא תקשר
ואז הדבר שהכי יצאת כנגדו קם עליך
ופתאום אתה מוצא את עצמך יותר מדי חושב
יותר מדי נותן
אכזבה? לא! מה פתאום
איך הגעת לזה?
אתה עדיין חי באשליה שהכל בסדר
אתה בשלך והיא בשלה, שניכם בדרכים נפרדות
ובלי משים אתה לפתע יושב איתה מחובק
כאילו הייתה זאת המיועדת לך
ומה עכשיו גם עכשיו לא תתאכזב כשזה יגמר?
לא, מה פתאום אין שום קשר
למה שתתאכזב הרי לא ציפית לכלום
מה יהיה עכשיו?
כולם יודעים וגם אתה יודע
שוב תתאכזב
ועכשיו תאבד את הביטחון ומה יהיה מחר?
אה... מחר את זה אף אחד לא יודע...
ואז שוב עולה השאלה למה?
ואין תשובה או שיש תשובה אבל אתה לא אוהב אותה
אבל היה כל כך טוב אולי רק לך ולא לה...
מה הלאה מה יהיה...
לנתק לא לנתק...
ופתאום כמו אחרי גשם צצות להן אלפי שאלות
שרק מסתירות לך את האושר
שהיה לך בדיוק לפני כמה ימים
ואתה כמו עיוור לא ראית שזה מגיע כמו משום מקום
או אולי כן ידעת ובחרת להתעלם
למה אף אחד לא יודע אולי כי היה טוב זיהית כמה סימנים
אבל לא רצית לחשוב כי זה היה יותר קל יכול להיות.
אז בלילה אתה שוכב במיטה
וכאילו כמו סם שכל כך אהבת בפעם הראשונה
פתאום הוא חסר לך פתאום לבד לך במיטה
ריק לך אתה רוצה שמישהו יחבק וינשק וייתן אהבה
אבל אין כבר, פשוט אין.
הדבר היחידי שיש בחדר זה מוסיקה והמחשבות שלך
שהן בדרך כלל על ווליום יותר גבוה מהמוסיקה שמנגנת ברקע
ובכלל כשאתה עוצם את העיניים, אתה מקבל מופע של מחשבות וסרט
במקביל
לך תתמודד עם זה...