לזכרו של רן.

מחר תזרח השמש מחדש.

עכשיו
בדיוק כשנדמה לי שהשלווה
חודרת אל מעוני הדל
הדמעות שלך זולגות
ואת בוכה שוב על משכבך בלילות
והכתפיים שלי שוב נרטבות
אני מוחה לך את הדמעות
ואין לי את התשובות
לכל אותן השאלות
שאת שואלת אותי
כל הזמן.
את אומרת
למה? למה
בדיוק כשנדמה לי
שהכל זורם
שהנחל זורם לאטו אל הים
הכל כיף ונראה איתן
משום מקום וללא התרעה
באה סערה
שמטלטלת אותי
כמו את יונה
ובולע אותי זה הלויתן
חשוך כאן
איך אצא שוב מכאן?
יונה יצא אני אומרת
את תראי אני מבטיחה
מחר, מחר תזרח השמש
תזרח לך מחדש
והנחל שוב יזרום לאטו אל הים
את מחייכת אלי
את אותו חיוך שמח, קטנטן,
ושואלת
את מבטיחה?
כן,
מחבקת אותך ועונה
מבטיחה.

אז ריחפתי על ענן
והתחושה הייתה נפלאה
משירדתי חזרה לאדמה
ול'תשלום השכר דירה'...
והחיים חזרו למסלולם
עשיתי חושבים לכאן ולשם
ומה עוד חשוב היה לי לומר
ואולי לא אמרתי לכולם מפאת ההתרגשות... שם
אגיד שוב מכאן.
אודה שוב למירה ודני צוקר על התמיכה העזרה והאמון.
לבן שלי המוכשר והצלם ששכח להביא את המצלמה, על הציור המדהים
על הכריכה ועל הקולאז'.
לחיים ישראלי יוצר, צייר בבמה, שנבצר ממנו לבוא ונבצר ממני
להגיע אליו. על הציור הנפלא מכיוון שחגג בדיוק באותו היום
ובאותה השעה פתיחת תערוכה. ממליצה בחום להיכנס לדפיוצר שלו אתם
תהנו.
לדן נשר (אדלר), אנא חזור לבמה, על שני הצילומים המדהימים.
כל האיורים שהתאימו ל"תוכה כברה" כמו כפפה.
לחיים נויי הציור שלך אטרקציה בעיני... מצא את מקומו הראוי
אצלי בבית. באמת הפתעה גדולה. תודה.
לחבר הכי שיש מוטי חבר, למילי החתיך ועופר לו הייתי דינוזאור
קדמון קטן, נירה המדהימה שוש השושנה ורותי היפהפיה תשגרי לי
תמונות למייל בפרטי... לעודד שהיית מאוד חסר, לסימונה בהערצה,
ששת שהלך אתי לאורך כל הדרך לא מחמש ולא מחמשש אבל אוהב, חיים
פינקסון בכבוד, לכל דבר זמן ועת והוא בוא יבוא אבל לא עכשיו...
בהמשך... וחיים המלא שמחת חיים, בנימין עדין הנפש, בקיצור לכל
מי שהיה אתי שם, גם למי שלא הצליח להגיע וחשב... ומעוניין
שישלח לי כתובת במייל פרטי ואני אשלח לו אותו בדואר מתנה.

ציטוט מהספר
"לחברים מהבמה שהיו לי לנחמה בימים של סער וסופה ותמיכה בימים
של אור ותקווה שהעליתי בהם צחוק ודמע והם חימששו בהערכה,
תודה רבה"

ובדיוק כמו שכתבתי בספר ה'חביב הקריא וזה המון שהוא אני'...
"תוכה כברה" תודה לידידי היקר שבר כלי...
"הצער והשמחה ירדו כרוכים לעולם" ככה אמר ה'חבר' שלי ג'ובראן
חליל ג'ובראן
בדיוק באותו היום באותו המקום ובאותה השעה כשחגגנו בצירוף
מקרים מיוחד, בחציו השני של הפאב נערכה אזכרה. תמונות,
זיכרונות ופרחים, ארבע שנים להרצחו  של רן יוצר זמר ומוסיקאי
ובעיקר בחור חם ואוהב על ידי מרצח נתעב. זיכרונו לברכה, הוא
אחד ההרוגים בפיגוע האיום והנורא במייק'ס פלייס.
שעליו כתבתי את השיר בספר, את קטע הפרוזה שבספר ואת "מחר תזרח
שמש חדשה" שגם העליתי פעם לבמה ומתברר שכל הדפיוצר שלי התבלגן
חבל על הזמן...
יהי זכרו ברוך.

                     זהו זה. מה שרציתי עוד לומר לכם
                     בתקווה שלא שכחתי שום דבר.
                                תם ונשלם.