|
יום עובר בעצלתיים ועודה מחכה
עסוקה בשגרה ונפשה בהמתנה,
רמז קל תקווה לעוד מרגש
התרוממות רוח ומתממש החשש.
קוראת, מציירת, מבלה, שיחת רעים
חולמת, מפנטזת ונוחתת במעמקים
כך חייה מתהפכים כגלים
בין זריחה לשקיעה באמצע החיים.
|
|
|
שאלתי את שלי
למה היא בוכה,
אז היא אמרה
בגלל שזה יום
השואה, אז שאלתי
אם אני צריך
להיות מודאג, אז
היא אמרה שלא
וירדה תוך כדי
הבכי, מה אני
אגיד לכם, שכל
יום יהיה יום
השואה.
החבר של שלי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.