|
עוד חריזה אחת ואשתגע
כמו בשר סוס אני אוכל
את כל השרירים
ואת כל תחושת התחמצות החלב
ואת כל שרבוטי
וזלזופי
ושרגומי
היד הרועדת
אל תוך הלילה
והנר דולק עומם
וסימני השאלה המרקדים על הנייר
לצד הדמעה הזולגת
ואני רק רציתי שמישהו ידע לתאר לי
איך נושמים |
|
|
יום כיפור? לא
מכיר. אה רגע,
הזה של עמוס
גיתאי?
מתוך שיחה בבית
קפה תל אביבי
פסאודו בוהמייני |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.