5/4/91

לך, המשקיף מן ההר
ראיתיך היום
רץ בין שורות הבתים
נסער!
סמוק לחיים, שחור מבט
נמרץ!
פסי דאגה כיסו מצחך
עולו של גורל על כתפך
מעודד נכשלים, מפיח עוז
גם אם עוזך נפל בך
        לא ראינוך
        יפה תואר ועוז כולך
        המכבי האחרון

מעל לצוק נשקפת אליי
נושא מבטך מרחוק
עודך עוטה עליך הילת הכבוד
דורות מתחלפים וסיפורך עמך

       כל אבן ידעה פסיעתך
       ואתה כל משעול ונקיק בהר הנחרב
       מראה הגבורה בעיניך
       עודך נושא כבודם
       גיבורי הנעלם
       צעיר עד אתה
       וסיפורך עודו כתמול שלשום
       צוק עדים אתה
       לא תעזבינו

         
     שומר ישראל בימים ההם
     עודך נושא צילם והודם
     רוח גבורתך עוד נושבת
     מקדמת בואם של אורחים
     לזכר גבורתם בימים