|
למה לא תביאהו עוד
ובשפתיו כל מילותיי.
שילבש דפים ארוכים של שיר -
וירעב את שתיקותיי.
למה לא תביאהו עוד
ובעיני הילדים המשחקים בעיר
אצבע את לילותיי.
כשאתעורר משנתי
אהיה כזקנה היפה
שחייכה אליי באוטובוס
או משורר
שאת ספרו לחש לי
ובחלום נשק את לחיי.
למה לא תביאהו עוד
בתוך אוויר של ניירות
מוקפדים
אשמור את רוחותיי.
|
|
|
אם נפריד את החד
מהבמה חדשה,
נקבל במה שה,
שזה לחלוטין חסר
משמעות
רגע של עברית...
חלף |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.