הדגלים הללו
שאנו אוחזים לאור יום ובמחשכים
סמלים צרופים של תודעה
יתדות חלודה לאדמה בזוזה.
קרני האור הראשונות של הבוקר
נשבו את שירת הציפורים הרחק מעיניי
לתוך מסך המראות הפתלתל
חלל האוויר היה זר לחושי.
פריחת עצי האזדרכת נעמה ללבי
שירת הטבע המתעורר מתרדמת חייו
המילים היו שקטות, רפות, חרישיות
כלבלוב הפרחים לעת לילה.
אחר כך באה הארה המסנוורת
על היותנו נוכריים לעצמנו
זרים לתרבותינו הקדומה
ללא כל לחש וצליל נגינה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.