|
צעקותיי כואבות
כידי החורקות על הזכוכית
חלון הראווה
שדמעותיו מסתירות
כאבי
שפתי כחולות
על שפת המדרכה
נגועה בקור חלחלה
בי
אם כי אורי
לא זוהרות כפעם
לא נשמע
לא בגופי
נשמתי לא בדמעות
לא בחמתי
לא עוד בדמי
הלא צבוע עוד
באדם. |
|
|
חשבתי על זה -
ומין, זה דווקא
די טוב.
חרמן |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.