שירי נפוליטנוס / סימטה |
באחת הסמטאות הנידחות שבי,
בהצטלבות הירכיים מתיישבת
אישה זקנה
מקבצת נדבותיהם של גברים נודדים.
כינור, נבל ותוף מרים
נשמעים מפיתולי ירכיה
גבר אט אט רוכן מעליה.
שיירה של גמלים וחמורים
מתקרבת לסמטת מרגלות השדיים
חיילים מזוינים נאבקים על חתיכת אדמה לא מיושבת,
אישה עדיין לא שוכבת.
אט אט מתרוממת, עדיין לא מוותרת.
ארץ זבת חלב ודבש
אמרו הגיבורים,
ותקעו דגל
עם קריעת קרום הבתולין.
4.97
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|