לא אכלתי מרורים כל השנים
אך הייתה השתיקה,
פירורים של מבט קפוא.
רק היא ואני
ויד מבקשת להסתיר
את מראות האימה
שרבצו תדיר אל המפתן.
היא פרחה לאט
עם האביב,
מהדורה חדשה של עקשנות
וכח.
צבעים חדשים על הבגד
היו מפשירים
את הקור מבפנים.
עוד הייתה מתפלאת
איך נתנו לה החיים
במתנה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.