|
לא אכלתי מרורים כל השנים
אך הייתה השתיקה,
פירורים של מבט קפוא.
רק היא ואני
ויד מבקשת להסתיר
את מראות האימה
שרבצו תדיר אל המפתן.
היא פרחה לאט
עם האביב,
מהדורה חדשה של עקשנות
וכח.
צבעים חדשים על הבגד
היו מפשירים
את הקור מבפנים.
עוד הייתה מתפלאת
איך נתנו לה החיים
במתנה. |
|
|
א: שלום.
ב: שלום.
א: אתה יודע
שאנחנו בעצם לא
קיימים ואנחנו
רק חלק מסלוגן
מטופש.
ב: נכון.
א: וזה לא מפריע
לך?
ב: אם אני לא
קיים, למה שזה
יפריע לי?
א: נקודה טובה.
ב: ברור שזו
נקודה טובה.
אחרת לא היו
רושמים שאני
אומר אותה.
א: רגע, אתה
מרמז על כך שאני
מקבל את כל
המשפטים
המטומטים, ואתה
את כל
הטובים?!?!
ב: כן.
שמואל
איציקוביץ' יוצר
דיאלוגים
עמוקים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.