|
לא אכלתי מרורים כל השנים
אך הייתה השתיקה,
פירורים של מבט קפוא.
רק היא ואני
ויד מבקשת להסתיר
את מראות האימה
שרבצו תדיר אל המפתן.
היא פרחה לאט
עם האביב,
מהדורה חדשה של עקשנות
וכח.
צבעים חדשים על הבגד
היו מפשירים
את הקור מבפנים.
עוד הייתה מתפלאת
איך נתנו לה החיים
במתנה. |
|
|
כשאני רואה
אותך
אני רואה את מה
שבא לי לראות
אותך.
מתוך: "שירים
שמי שימציא אותם
פעם יהיה
אדיוט", א.
פוטין, עם עובד,
1956, עמ' 14,
ועוד כמה פרטים
לא חשובים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.