ניקולאי הל / זיכרון נשכחים |
מוארים באור קלוש
מתנודדים אחר כבוד
היינו ילדים
הושלכנו אל התופת
שבענו מקרבות
את סיפורי מסעותינו
יספרו הצלקות
איש לא פתח השער
פצעינו לא טופלו
את אחינו שהפקרנו
מחר לא יזכרו
מדינו נשרפו
אנו גלדים וגדמים.
אלו אנו שהסתנוורנו
מהחלום הציוני.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|