|
נקבצים בין סמטאות
מוארים באור קלוש
מתנודדים אחר כבוד
היינו ילדים
הושלכנו אל התופת
שבענו מקרבות
את סיפורי מסעותינו
יספרו הצלקות
איש לא פתח השער
פצעינו לא טופלו
את אחינו שהפקרנו
מחר לא יזכרו
מדינו נשרפו
אנו גלדים וגדמים.
אלו אנו שהסתנוורנו
מהחלום הציוני. |
|
|
נתתי לשלי ביס
קטן
ביס קטן, אתם
יודעים היכן
היא צעקה,
התפתלה
את הפה היא
פתחה
אז נתתי לה
למצוץ שלא תעשה
מזה עיניין...
חמשיר לשלי מאת
החבר של שלי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.