היא שבתה אותך בקוריה
כל נפשך היא עבורה
כל זיכרון הוא נצח עבורי
ועולם נשבר שהיה קיים.

היא לקטה אותך בן הפרחים
כך היית בין היפים
נשטף אתה מעיניה
צופה אתה ביראה לכבודה

כך נלקחת אתה ממני
לפני תגלית קיומי
כך נולדת בידיעה -
כי היא מעל הכל.

ותגיד לי איך זה מרגיש
להיות לבד בגללה
לאבד הכל בזכותה
העצבות נשארת.

העצבות נשארת
ואתה מביט בי בעיניך
לא יכול זאת עוד לסבול
כך נשארתי מאחור
בלעדיך,
בגשם קר ושמש לוהטת.

כיום הוא זה שבין זרועותיי
וחלומות המשפחה נגנזו
כל התקוות, כל ההבטחות
כל הדרכים - הן נחסמו.

כיום הוא הנשטף מעיני
כיום הוא החלום.

אך תמיד תהיה אתה זה רצוני
תמיד תהיה אתה שם בלבי
תמיד אחשוק אליך
ואזכור את פניך.

מתחת לחופה כך עומדת,
מדמיינת את פניך
אך היא שרטטה את הקווים
של בחירותיך ונשותיך.

נשבתה בין קוריה
מיום לידתך -
היום בו דמיינתי
שיגיע לילדיי - איתך.

נשבתה בין קוריה
מיום לידתך -
אילו רק יכולת לצאת, להשתחרר
לאהוב באמת -
אושר, ולא יותר.




http://stage.co.il/Stories/537233644



שיר ראשון אחרי חודשים ללא רעיונות.

טובה או לא טובה לו, בסוף הכל יבוא על מקומו ולמקומו - בשלום.
מי ייתן והיום הזה יגיע בקרוב.
אני אוהבת אותך, ומתגעגעת כל כך!