|
לא בא לי לבכות יותר
לא בא לי לשתות יותר
לא בא לי לצרוח
לנסות לחתוך ולברוח
לא בא לי לתת יותר
לא בא לי לנסות יותר
להגיע רחוק
להמשיך ולשתוק
ולהרגיש את החוסר
שמתחיל לחנוק
כי לא בא לי לבכות יותר...
לא לא בא לי לשתות יותר...
להושיט את היד
לגעת ב"נועד"
כי כבר לא איכפת
מאף אחד |
|
|
יש לי חרקים
קטנים
שגרים בתוך
הגבות
בלילה כשאני
ישן
הם נכנסים
לעיניים שלי.
ומשתכשכים
בבריכות
שבאישונים.
לפעמים בבוקר,
כשאני פוקח
עיניים
בבת אחת, הם
נבהלים
ובורחים חזרה
לתוך
הגבות.
וזה עושה לי
נעים
במצח.
(יעקב פופק) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.