את מיטי הכרתי ברכבבת. הכי כייף זה להפגש ברכבבת.
רכבבת זה סוג של קוביה שמעבירה אותך ממקום למקום על ידי מחשבה
צרופה בלבד.
ניתן לתאר את אמצעי התחבורה הזה כמטוס בין גלקטי, רכבת בין
אוקיינית או כחבית צפה. אבל אף אחד מהתיאורים הללו לא יתאר את
ההרגשה של מי שצף על רכבבת.
הדרך לעלות על רציף הרכבבת היא פשוט ללכת לישון.
הא, וגם שתאריך הלידה שלך יהיה אחרי 3005.
אם חיברת את רקותיך לאלקטרודות הנכונות. אתה מחובר.
מחובר לעולם שלם של אנשים ישנים שנפגשים בחלומותיהם.
הייחוד בהמצאה הזו היא שכל אדם עייף יכול להצטרף לעולם הזה.
היו אנשים שמתו ברכבבת, קל מאוד להדבק שם באיידס. היו שהקיפו
את היקום כמה פעמים במהירות ששרפה להם את כל השערות של הראש.
אבל היו גם אנשים כמוני, ש... שמצאו את האהבה שלהם דווקא שם.
במקום הכל כך דמיוני הזה.

אז כמו שאמרתי, את מיטי פגשתי ברכבבת. הכרנו באורגיה של 2000
איש. אני לא הייתי אחד מהעסק. אני הייתי אחראי ניקיון שם. זה
גם מה שאני עושה במציאות. אבל זה לא קשור כרגע.
את מיטי פגשתי שעה שניקיתי אחרי שכולם כבר הלכו.
היא שכבה בתוך נחל קטן של נוזל לבן שלא מיהר לשום מקום.
מיטי, יכלתי לנחש - אינה בתולה. אבל זה לא מה שחשוב לך
כשאתה... אני לא בטוח שאני מעוניין להחשף בפתיחות כזאת אבל...
בקיצר אני נקרופיל וגם אתם לא מושלמים.
אז מיטי היתה המשיכה האסורה שלי וכמה שעות אחרי שהכנסתי אותה
להריון היא ירקה זרנוק של מים אפורים או מה שזה לא יהיה וביקשה
תה עם לימון.

מיטי האשימה אותי שאנסתי אותה באכזריות ואני הסברתי לה שזה היה
בטעות ותוך כדי מחשבה על תירוצים, התחלתי לפתח מין תאוריה כזאת
שיש לי כוחות אלוהיים ושכל בחורה מתה שאשכב איתה תתעורר לחיים
כעבור משו בין שעתיים ל-58 שעות.
בהתחלה היה לי אמרגן - מיקו, והיינו מופיעים בכנסיות בטקסי
אשכבה.
מיקו חשב שהוא ישו וכשהיינו נכנסים לכנסיות היתה לשנינו כזאת
תחושה של יראה חד פעמית ומיקו היה פורש ידיים לצדדים ונושם
לרווחה.
מיקו התחרפן לגמרי תוך כמה חלטורות ואני נשלחתי לבית סוהר
למאסר עולם. זה היה סיוט, אז התעוררתי בבעטה והלכתי לישון שוב
מחדש. הפעם יותר חכם.

אז את מיטי הכרתי ברכבבת כמו שכבר אמרתי.
כל מה שרצינו אחרי ההתאהבות ההדדית שלנו היה למצוא זה את זה
בחיים האמיתיים - במציאות.
מיטי, מסתבר, כלל לא דיברה בשפה שלי ולא חיה ביבשת שאני חייתי
בה וכדי להפגש היינו צריכים להחליט שזה באמת זה. חשוב מאוד
להכיר את הפנטזיות של בן זוגך היטב, כדי לא להכוות בעתיד.

התחלנו לצאת קבוע בחלומות שלנו.
אני הייתי יודע איפה למצוא אותה והיא היתה מבקשת תה עם לימון
והכל היה הרמוני ויפה ואחרי מקלחת טובה גם היה לנו ריח טוב.
כשנפגשנו בפעם הראשונה בעולם המציאות, זו היתה פגישה מבויישת
כזאת. אני ידעתי הכל עליה והיא ידעה הכל עלי.
לא ידענו מילה זה בשפה של זה, ואני תמיד הייתי גומר מהר מדי.
אבל אז היינו הולכים לישון מתחת לאותה השמיכה, מחוברים
לאלקטרודות של הרכבבת. ובעולם הדימיון, אני יודע שזה נשמע נדוש
אבל כל פעם היינו מכירים מחדש. ושוכחים שבעצם במציאות אנחנו זה
ליד זה, בלי הרבה רגשות.