|
אני מטשטשת את העקבות שלך מגופי
מוחה את קורי התשוקה מהעור
(שלי, שלך)
מיישרת חוליות חלודות של גב קמור
ומנגבת את אבק הצחוק מפניי.
זה כמו לתלוש דפים מיומן גופי.
והחושך מנחם לי את הראיה -
כי שוב האוויר שלי עומד מדי.
(העולם מתקשה להכיל אותי)
כאילו מעולם לא פרמת את כל הכיווצים שבי.
|
|
|
"יום אחד הוא
נכנס באמצע
מסיבה וצעק:
נגמר הבורשט.
כולם התעלפו, זו
הייתה מסיבת
בורשט. כנראה
שלניטשה הייתה
תמיד את הנטייה
לעורר מהומות."
אמא של ניטשה
ובוריס |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.