|
אני מדליקה סיגריה בשביל
להרגיש
שאני לא לבד.
או לפחות לדעת שהדם עוד זורם בי.
החלל שבי יונק אהבה מחומרים
אשר אינם יודעים על ריחו הדק של האביב.
המזוודה שעוד פועמת בארון מזכירה לי -
פעם פרסתי סביבי חיים
בהם היה אפשר לשמוע את האוויר נאנח
ובלילה היינו רוקדים יחפים
על קליפות התודעה שלנו.
הקשבתי להד העשן, והבנתי
שיש קירות שנמסים
מכובד תכולתם.
אני מודדת את הקיום בין הגוף שלי
לעצמי -
מרחק הגאולה שלי. |
|
|
פיירוול
שמהפיירוול. כל
המורות תופסות
עלי תחת בחדר
מורים. לא
מדברות עם
שרתים, אלק. מה
אני לא בנאדם?
לא מגיע לי גם
קצת יחס?
אז אין לי
פיירוול. אפשר
לחשוב.
מרסלוס שרת הבמה
ממורמר |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.