תעשה מה שאתה רוצה, רק תשים לב למצב,
שהוא לא יושיט את היד ואתה תפנה לו את הגב,
הוא לא סוחב לבד, אתה צריך קצת לעזור,
כשהוא אבוד בתוך הצל, תראה לו את האור.
הדמעות כבר מלוחות, משקרים ואכזבות,
החיים שלו כמו קו, מלא בהפסקות...

קשה לו,
תסביר לו מה עושים
ואל תראה לו,
שההורים שלו מוותרים,
החברים כבר מאחור,
נשארת רק אתה
שצריך עליו לשמור.

וכשכואב הוא לוקח את הדף ושוב כותב,
משאיר לו מזכרות שהלב מאוד אוהב,
פתאום זה שוב נראה שהחיים כל כך ריקים,
מסיים את הארוחה ומאכיל את החתולים,
המילים, האותיות, האמת והשירים,
הם התקווה היחידה שנשארה לו בחיים...

קשה לו,
תסביר לו מה עושים
ואל תראה לו,
שהחברים שלו מוותרים,
ההורים גם מאחור,
נשארת רק אתה
שצריך עליו לשמור...