מעיין ארז / עכברצמהר |
עכבר העבר נושך ברגליו של מר הווה רצמהר.
עתיד כתמיד מתהווה להווה ומתעבר לעבר הקצה.
שלושתם כבולים לממלכת הזמן שלוחצת בידי הדקה,
וזאת מכוונת בידיו של שעון הקובע - עברה עוד שנייה.
עכבר העבר לא מוותר, שוב נזכר ברגליו של מה הווה רצמהר.
עתיד כתמיד נהפך לתוכנו של זיכרון שאיננו עוד, נמוג אל הקצה.
שלושתם כבולים לממלכת חומר שלוחצת בידי עשייה.
וזו מכוונת בידיו של נגר הקובע - מהי צורה.
אם הכל בידו, רק מוטב לו להביט
לא לאז, לא לפה, לא לשם.
אם הכל בידו, רק מוטב לו להביט
אל עצמו, אל עצמו,
אל מה שקיים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|