תמר רוטשטיין / ריסים |
חזרתי בכוונות לנשק את קצוות ריסך הארוכות
יפה
נטלתי חוד הסכין הזרה מלבי
סכין זרה מסכנה
מה רחקו ימי הזעם
ואפר עזבוני יתומה
ריסיך ארוכות ורכות היום
ובלילה ממלאות חדרנו
עוטפות את גופי
ונשמתי שוב מורעבת גומעת
ממימי מרים מי החסד המתוקים
הלילה הלל יה סמך בנו חסד חיים
במתיקות שדה אורך
באורו נטל דבש מעיין צדיקים
ושמחתי כשנפרסו עיניך
ועיני הבוקר שלך נפגשו עם שלי
צוחקות
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|