שיר מ. גלבוע / פתחו של הסוף |
לבוש חליפה מחוייטת
חייך אלי את חיוכו המלטף
ואחז זרועי בידו.
במילים מתקתקות
הוא משכני אליו
וכמו עכברי המלין
הלכתי. רק אחריו.
להוטה ממנגינתו הסוחפת
צעדתי היישר אל
פתחו של הסוף.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|