נתן אילן / ילדי הגיבור |
כמה מרגיע לראותך משוטט בין פרחי הבר,
כמה מרגיע לשמוע את צחוקך למרחקים,
כמה מרגיע לראותך לידי.
אהוב שלי,
כמה מאושרת הייתי לחבקך,
כמה מאושרת להריח את הריח המוכר,
כמה מאושרת לראותך בפתח הדלת,
חייל שלי,
כמה קשה היה לי לגהץ לך את המדים,
כמה קשה היה לי לנשקך לאות פרדה,
כמה קשה היה לי -
להבין שבני הפך לגיבור.
גיבור שלי,
פרחי הבר כבר הפכו לזרי קוצים,
בוהה בדלת ומחכה, מחכה לריח, לצחוק, לחיים,
שנטמנו עמוק בחול,
ואיתם גם אני...
אמא.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|