[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ב. סתיו
/
בכיוון הבית

כשמגיע קו 62, הילדה שישבה על הספסל קמה ועולה עליו, ואתם
מתיישבים במקומה - את ליד החלון השקוף של התחנה - ושותקים.
לפני עשר דקות עוד צחקתם ופתאום הפסקתם לדבר.
אתם בוהים אל עבר הצד השני של הכביש, וכשבלי אזהרה (או שבעצם
ידעת שזה יגיע) את מרגישה שהריסים שלך רטובים קצת והשפה רועדת,
את מצמידה את הפנים לחלון. עדיף לך שזרים יראו אותך בוכה מאשר
האנשים שאת אוהבת. כשהדמעות מתייבשות את עדיין לא מסתכלת עליו.
במקום, את משעינה את הראש על הזכוכית כך שאת יכולה להרגיש
בנקודת המפגש בין החלון לפינת הגלגולת, ומדמיינת איך שמישהו
זורק כדור, אולי כדור-רגל או כדור-עף, מספיק חזק בשביל לשבור
את החלון של תחנת האוטובוס, ופוגע בדיוק בנקודת המפגש שלך עם
החלון. כשאת מרגישה את הדקירות בראש, איפושהו במקום שבו
הקוגניציה הופכת לתגובה פיזית, את נזכרת בנסיעה לכאן, בציפור
השחורה שראית נוחתת על האדמה ליד צומת רעננה ואיך שחשבת על
הקלילות שבה הציפור הזו יכולה להתפוצץ פתאום, או סתם לעלות
באש. היא לא התפוצצה, ובמקום, נחתה מאחוריה עוד ציפור שחורה,
והם הלכו זו אחר זו, עד שנעלמו מעינייך.
כשהאוטובוס מגיע אתם עולים, את קודם, מתיישבים ביחד ושותקים.
בדרך כלל אם אתם לא מדברים זה בגלל שהוא ישן, אבל הפעם הוא ער
לגמרי, מקשיב לחדשות ברדיו, ואת מסתכלת מחוץ לאוטובוס, וגם
בתוך האוטובוס, אבל לא עליו.
הוא מפרק צד אחד של הידית שעל המושב לפניו ומראה לך. את אומרת
לו כל הכבוד בשקט, ולא בטוחה אם בכלל הוצאת קול. הוא מנסה לפרק
גם את הצד השני אבל לא מצליח, אז הוא מבריג אותה בחזרה, ואת
חושבת שזה מקסים שהוא יודע איך להיות מיוחד בלי שיסלדו ממנו.
את שוב בוכה עם הפנים החוצה, בלי קול. נורא רוצה שתדברו, כדי
שלא תצטרכי לחשוב, אבל אחרי כל כך הרבה זמן של שקט, אי אפשר
לנהל שיחה שלא תהיה מאולצת. מאחוריך שתי בנות שמדברות בלהט,
שיחה שוטפת. את קולטת את השמות ולא את התוכן, כי המחשבות שלך
נודדות.
הבנות יורדות לא הרבה לפניכן, בלי שהצלחת להבין לגמרי את פשר
השיחה שלהן, אבל לא כל כך אכפת לך.
האוטובוס נוסע עוד קצת וכשהוא מגיע לתחנה שלכם אתם יורדים,
והוא מחבק אותך והולך, בלי מילים, ואת שומעת את השקט יותר חזק
מכל הרעש של הרחוב.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
7 דקות. לוקח לה
7 דקות לגמור-
והיא אפילו לא
עושה את זה כמו
שצריך!
מי היה
מאמין?!?!



אחד מופתע...


תרומה לבמה




בבמה מאז 28/6/07 22:13
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ב. סתיו

© 1998-2022 זכויות שמורות לבמה חדשה