[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







קארין סירץ
/
כמו זאבה

שוב צוללת לתוך עולם אחר, פרוע יותר, מאיים יותר, לא ידוע,
לעיתים גם מפחיד יותר.

כעת אני לובשת צורה של זאב, אני מסתכלת מסביבי וכולם זאבים.
אתה זאב, וההוא זאב וכולנו שוכבים על האדמה דוממים, מחכים לטרף
שיגיע. אתה מסמן לי משהו עם הראש ואני מבינה שאתה אומר לי שאתה
אוהב אותי, ושיהיה טוב. אני מאמינה בך, מסיטה את מבטי ורואה את
הטרף מתקרב, חבורה של איילות בריאות, אני מלקקת את שפתיי
בדממה, הן לא יודעות שבעוד כמה דקות כבר לא יהיו בין החיים.

הזאב שבתוכי מוכן לצאת, אך אני מחכה למשהו, סימן כלשהו. אחד
הזאבים שמולי בוחן את השטח, גם הוא נראה כאלו הוא מחכה לסימן,
אני מחפשת את הזאב ההוא, שייתן את הסימן ואז אני שומעת את קולו
בראשי, אומר לתקוף, אומר לשסע, אומר להרוג.

כמו מתוך תותח אני רצה, לא רצתי כך מימיי, אני רצה אל תוך
הלילה, לעבר האיילות המסכנות שלא מבינות עוד מה הרעשים המוזרים
הללו. אחת מהן מתחילה לרוץ, אני סוגרת על השאר, כל הזאבים
עומדים במעגל סביבן, אחת מהן פצועה, אני יכולה להריח את זה.
היא שלי.

אתה שוב מסתכל עליי, אתה תפסת לעצמך איילה גדולה יחסית, אני
רואה שאתה קורא לי לעזרה. אני מתלבטת אם לאכול עכשיו את האיילה
הפצועה שעלייה סגרתי, או לשחרר אותה ולבוא לעזור לך כנגד
האיילה הגדולה. מסתכלת לפה ולשם שלפתע קול חזק מנשוא נשמע. אני
קופאת על מקומי, האיילה שלי בורחת. אני מחכה לסימן הבא.

משהו רץ לכיווננו, הוא לא רץ על ארבע אלא על שתיים. שתי רגליים
יחפות ובידו משהו מוזר, ארוך, ומהמשהו הזה יוצא עשן דליל. אני
מקבלת את הסימן, אני בורחת, אנחנו רצים, חבורה של זאבים שלפתע,
אני שומעת אותך קורא לי. אני ממשיכה לרוץ ומסתכלת מאחוריי ואני
רואה שנלכדת, הוא יהרוג אותך. הוא רוצה להרוג אותך, אני יודעת
את זה.

אני שוב מתלבטת, האם להציל את עצמי או לנסות להציל אותך ולמות.
הפעם ההחלטה באה מהר. אני ממשיכה לרוץ רק שהפעם זה לכיוונך.
אני תוקפת את הייצור המהלך על שתיים, אני משחררת אותך בשיניי,
ושנינו ממשיכים לרוץ רק שעכשיו, אני זו שנלכדה. והפעם, אני
מדממת, אולי למוות, אני לא מרגישה את הרגל השמאלית אחורית שלי,
אני מיללת, קוראת לך.
אתה בא, היצור המהלך על שתיים מסתכל עלייך, בוחן אותך ומייד
אחר כך בוחן אותי, שנינו מרתקים אותו. אתה מהנהן אליי, מסמן לי
שאתה אוהב אותי ובורח.

אני לא מרגישה את עצמי יותר, אני מנסה לרדוף אחרייך אך היצור
רודף אחריי, השארת אותי לבד, בגדת בי, אמרת שאתה אוהב אותי.
שוב האמנתי לך, שוב מדממת, שוב כואב לי, שוב לבד. כל כך לבד.

מתעוררת, אני יודעת שחלמתי את הכל, אני יודעת שאינני זאבה, אני
יודעת שהכל לא קרה כלל. אבל שוב כואב לי, והטעם של הפרידה שוב
מר לי. ואני שוב מתגעגעת אלייך.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
חזרתי עכשיו
מסוף שבוע
בחו"ל, הפסדתי
איזשהו משהו חדש
בתחום
הסלוגנים?


גרפומן הסלוגנים


תרומה לבמה




בבמה מאז 28/6/07 22:28
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
קארין סירץ

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה