רוטב וסלט זה כמו ילד ומקלט. שהרי הסלט - מופרד הוא.    מופרד
לחתיכות שונות ומשונות מוטעמות או לא מוטעמות, משעממות ודשנות.

כך הוא גם הילד, מופרד הוא, מופרד מהחברים, מופרד מהמשפחה,
למרות שמחובר, הוא מופרד הוא רוצה לבד, כך גם הסלט הוא -
מופרד. ואם הילד יושב לו בדד וכך גם הסלט - מופרד, האם לא ניתן
לו לילד מקלט - מאוורר, מנוכר, מעוכר וקצת קר כמו ניתן לסלט -
רוטב מיוחד מעובד, מאוחד כדי שיחבר, יחבר את הסלט מנפרד -
יחברו לאחד וכך גם הילד מאחד - ייתכן ויבוא מיודד עם חברים
במקלט חברים נחמדים, חברים מעודדים חברים אמיתיים, כמו הרוטב -
רוטב אמיתי, לא סתם מעובד, לא סתם מיוחד - אמיתי שכן אותו רוטב
הוא האחד, כמו המקלט, בנפרד - אמיתי ונפרד - זה בשביל הילד
האחד וחשוב שהכל יהיה מוחלט שכן רוטב וסלט זה כמו ילד ומקלט.

על משקל - "האדם הוא לא אלא חתיכת בוץ מתוחכמת..."
(מאיר אריאל - מהאלבום הנפלא "רישומי פחם")