קובי גורן / נחלה |
ובראשו אחת.
המסע תם,
נחלה!
בתשישות מוצא הוא
ראשו בין זרועותיה.
בזהירות מדודה,
פורם מיתרי צניעותה.
עת נסתיים מסע
וברגע, בשבריר של שניה.
בנדודים איבד הוא עניין
אותו מצא רק בה.
בלהיטות קושרים גורלות.
כמו יום חדש
בא הוא לסחוט חיוכה.
לא עוד פוסע בין שבילים
כי אם הולך במשעולי גופה.
בנפתולי נפשה.
נחלה!
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|