יצחק כהן אור / עוד את |
קרניים נאספות מהחול הלבן
ומגופך
חמנית סודך בוהקת באור
גלויה ככספת פרוצה
אין מתום
האור מבריש תלתלי מפרץ גופך
כמו מסיט וילון מאפרסק בשרך
מבקיע
מותירך ערומה יותר ויותר
גאה מול שמש גופי
זורח
גאוותך מנחה לפני
כה חמדתי ורד אשר לך
טנא ערגה
מה יפית - אהובה
בחולות מפרץ זר
שרועה לפני ללא חמלה
עלי אהבתך פעמו מבשרי תשוקתי
אסם בר לתפארת
נוסע -
מותיר געגוע.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|