תמר רוטשטיין / הכעס והדיכאון |
הדיכאון הוא כעס שהצטנן
כמו ננס לבן
שבעברו היה שמש נפוחה בוערת אל מותה
כתבי על כאבי הנפש
לא רק שלך הם
כאבים שלנו של כולנו
בשמים ובארץ בבארות בצריחים
באבנים ובנושמים
ילדתי לך
זאת לידת דעת הוויה
נשמה ברורה מזו היא מה
פקח האל נשימה
בין ימימה וזלדה
נתן להן נשימה על הארץ
לזו שבעים ולזו שבעים
ושתיים היו
בהגותם אהבת
האור באופל
מבארות כמרים שמותיו
ירושה להאיר בנשמתן ונשמתנו
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|