|
איזה דשא!
מרת מרלווי לוקחת אותו
אל הגבעה המוריקה ואונסת אותו
בסוף היום זה רק ירח
אחר כך מרת מרלווי
מזדקנת עשרים שנה בשנייה
היא לא מסכימה שיזהו אותה
אחרי מה שהיא עשתה
והוא
הוא שוכב מדמם על הגבעה המוריקה
מבשיל לאיל יפהפה
שלא יודע שפת אדם. |
|
|
ואז היא ליטפה
את המלפפון שלו
בעונג... הרגישה
כמה הוא עבה...
מוצק...
גאה... והחדירה
אותו עמוק עמוק
לסל הירקות שלה
סוכריה מודה
שלפעמים לקנות
בכרמל זה רק
תירוץ |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.