ככה מתוך חלום
החלה שומעת טיפות של גשם
פוגעות בחוזקה בחלון חדרה
עיניה נפקחות אט אט
החלה מוציאה את ראשה מהשמיכה
גל של קור מכה בגופה
בשלל צמרמורות מוצאת עצמה מתכרבלת יותר עמוק מכפי שהייתה לפני
צינת הקור
ללא חשיבה נוספת מעבירה את המזגן שבחדרה על חום ומתחילה את
שיגרת יומה .
בהבעת פנים בלתי מובנת עומדת היא מול המראה ומתחילה בראשה
לברוח לעולמות דמיוניים לכל מני סיטואציות שלא חשבה עליהם
"מה היה קורה אילו...? מה היה צריך להיות אם... ? "
אלפי שאלות רצות לה בראש ללא מענה
מה כבר את מנסה לחשוב
למה את שואלת את כל השאלות האלו?
שואלת עצמה
בלי לקבל תשובות
ולא מבינה למה את עושה את הדבר הזה
ושניות מספר לאחר מכן ממשיכה הלאה כאילו כלום לא קרה .
יושבת במשרדה והחלה עוברת על עבודותיה
אלפי קורות חיים עוברים על שולחנה יום יום
וכן היא צריכה להחליט מי כן ומי לא
יש רגעים שדמיינה עצמה עם גרזן גדול
וקובעת היא מי לחיים ומי למוות
וכמובן הייתה מסיימת את דמיון זה עם חיוך רחב כמובן אף אחד
מהסובבים אותה
לא היה מבין את אותו החיוך
מבטים חשדניים היו מופנים לעברה
אך אותה זה לא עניין.
יושבת לה בחדר האוכל, מוציאה מתיקה את האוכל שהכינה לעצמה
בביתה
סנדביצים קטנטנים מעוצבים בקפדנות
נראתה מהצד כמו ילדה קטנה
שיושבת לה בהפסקת הצהרים בכיתה
ומוציאה את האוכל שאמה הכינה לה.
יושבת היא לועסת ובוהה
בתמונה של מיכאלאנגלו שתלויה על הקיר
כל פעם מחדש היא מתרגשת מימנה
כאילו רואה היא אותה בפעם הראשונה.
מכבה היא את האור במשרדה ונוסעת בחזרה לביתה
ברגע שבו פותחת את דלתה החתול החל מטייל בין רגליה מתחנן למעט
חיבה
והיא בעדינות מרימה ומלטפת אותו
הוא מתחיל כרגיל לגרגר בהנאה .
מוצאת עצמה יושבת מכורבלת בתוך שמיכה מול הטלוויזיה בוהה באיזה
סידרת בלשים
שאמורה להיות מותחת
אבל אותה זה לא ממש ריתק ..
פוקחת את עיניה
מבינה שנרדמה על הספה
גוררת עצמה באיטיות אל חדרה
והפוך אחריה, נגרר על הרצפה
אוסף איתו שלל אוצרות שהיא השליכה על הרצפה
במשך היום
חולצות, חזיות, תחתונים
החתול שלה מצא עצמו מנהל מלחמה כנגד אותו פוך מעין גלגול של
דון קישוט שנפל בחתול אך הפעם נפל הוא על פוך ולא תחנות רוח. |
