שמי חמה וצהריים ועשן
המרגוע בא לאש ולתופת
וילד בא אל אמו לינוק משדיה
חוזר ובא והולך לרבנן
אל הקרב!
והגלבוע: ערב למשנתו.
מת אביו באדמה דומה
נוכריה לארץ אבות מהוללת
אך היא בחמתה השרבית נותרת
והקיץ בדם וליבו נחרב דומם.
הוא לא ידע.
כרמים נבלו ביבולים פוריים
הם מצאו סופם בטוב של העומר
עוד דמים. ועוד דמים.
ועוד...
בקרוב צפוי עוד שרב.
30.4.07:
החזירו אותנו לקיץ. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.