טנור קולטריין / אהבה |
צף בימים אפלים
וקול הסירנות באוזניו עוד מהדהד
ומסביבו נעלמו הספנים
כולם,
ושמי הלילה בוערים.
קריאות פצועים והרוגים מבעד השנים
כדרך זכוכית גרוסה, בקרביו נשמעות,
והאם הייתה זאת מטרתם
של קולומבוס, מיכלאנג'לו וניוטון?
ופרעה על דוברה, השולט באינספור סמוראים?
פיקאסו מוצארט וקולטריין,
ככוכבים בשמי הרקיע,
והשפן הלבן קופץ בפזיזות
מבעד פתח מאורה אי שם.
לבסוף אדמה.
האמנם?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|