כשנזדקן,
האורלוגין יצלע במתינות
ויהיה זמן.
יהיו זמן ורצינות
לקרוא לבעיות בשמן.

ונתפנה לכל שהחמצנו
מבלי משים.
למחוות שהאצנו
בלילות מעושים.
לרצועות שהרצנו
בחדרים מהוסים.

ופתאום יהיה זמן
לבנות בלגו טירה.
ולריב מי ראשון.
בלי לחשוש מזעמן
של אמא, וגננת, וזו הבכורה.
שוב לא יאמרו: עת לישון.

ונבלע כדורים צבעוניים
עם תה ועיתון.
ונרכיב משקפיים תובעניים.
ויהיה זמן לרטון.

ונתחבק בכבדות של דובים.
ונסלק חובותינו.
ונישק לראשי נכדים צהובים.
וניאסף אל אבותינו.