שמוליק סידון / אש קרה |
היו נפרשות למרחב
אז כבר הייתי בורח
שוכח מכל המצב
נתתי לך ים ושמיים
אפילו קטפתי כוכב
אך מה שנשאר הוא רק ריח
של מה שהיה ועבר
פזמון:
זו היא אש קרה
ששורפת את ליבי
מלילות של געגוע
ומחסור באהבה
ממש כמו סופה את היית פה
הרסת את כולי וברחת
עכשיו שרגוע וטוב לי
אחפוץ רק ברוח קלה
נתתי לך ים ושמיים
אפילו קטפתי כוכב
אך מה שנשאר הוא רק ריח
של מה שהיה ועבר
פזמון:
זו היא אש קרה
ששורפת את ליבי
מלילות של געגוע
ומחסור באהבה
זו היא אש כבדה
שמחקה את רגשותיי
ועכשיו שכבר טוב...
היא תשרוף גם אותך!
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|