איפה הוא, עידן התמימות שלי?
אני מתגעגעת אליו.
הראש והלב כמהים שוב לבואו,
עידן התמימות - או איזה עידן
בו לא ידעתי רע,
לא חשתי כאב.
הכול סובב אותי
ואני מבחוץ, רק מביטה,
לא חשה דבר,
לא מבינה למה ואיך,
בוהה ותוהה,
כשהכול עובר לידי.

אז לא ידעתי מהי אכזבה,
מהו עלבון,
מהי פגיעה
ואיך מפתחים מגננה.

עידן התמימות - או איזה עידן,
מזה עידן עידנים
שאותה התמימות חסרה
וכאילו היותה עדיין בי,
החור שפערה
כמה להיסתם,
אך דבר לא יכול להחליף
את עידן התמימות
אותה תמימות שהייתה.