|
ארבע בלילה
בבוקר
הקולות מעומעמים מתמיד
או ש
אף אחד לא קורא לי
ערב
הומה
יותר
ממה שכדאי לי
ממה ש
מחמיא לי
ואני
מטשטשת אותי
במכוון
מועדת
וצוחקת
"אם אפול תתפוס אותי?"
עייף
ולא משועשע
"קומי נו רואים לך ת'תחתונים"
איזה רחוק אתה
אני חושבת בין גיהוקים
הייתי נועלת את נעלי הספורט הטובות שלי
וחוצה את המרחק בינינו
בריצה
מלאת חן
ונטולת זיעה
מגיעה אליך
כשבפי פתרונות
שיפתחו לך את הזרועות גדול
או אולי הייתי
צועדת את המרחק בינינו
בכפות רגליים ערומות
ומתעלפת לך על סף הדלת
(לא עושה דרמות
אין לי נעלי ספורט)
אני יודעת
זה נורא פעם
זה
כבר
לא מתאים. |
|
|
זהו סלוגן למי
שכתבה לי,
והעירה לה
בהודעה מתחצפת
למדי-
אבא שלי גחליל
ואמא שלי
שפירית, ואני מה
שיצא. מבינה? זה
למה קוראים לי
שפרירית (זה כמו
פרד לסוס
ואתון), ויש לי
אור בתחת עם
בעיות שכליות.
שפרירית,
שמתעקשת
שגחליליות סתם
מקנאות בה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.