עמוד 1

אי שם בצפון הארץ, על יד נהריה, בניין עשוי שוקולדים ומוקף
עצים מדבש.
בבניין גרה ילדה יפה ושמה ליבי. היא הייתה בודדה.
למרות כל הממתקים בביתה, היא חיפשה אהבה.

עמוד 2

היא חיפשה אהבה בחדר שלה, בין המדפים שהיו עשויים משוקולד
חלב,
חיפשה בארון, חיפשה בספרייה, חיפשה במטבח, חיפשה במקלחת אפילו
מתחת למיטה.
חיפשה ולא מצאה אהבה.

עמוד 3

היא יצאה החוצה אל החצר לחפש ולמצוא אהבה, בין כל העצים
והשיחים מלאי השוקולד ונוטפי הדבש, חיפשה ולא מצאה.
הלכה לבית הספר וגם שם חיפשה אהבה.
בכל הכיתות משוקולד מריר חיפשה ולא מצאה.
הילדים לעגו לה.
ליבי נעלבה וברחה מבית הספר.

עמוד 4

הלכה הילדה ליבי, הלכה והלכה, עד שהגיעה ליער.
היא נכנסה ליער, צעדה בין עצי השוקולד וקיוותה לטוב.
בדרך פגשה קבוצת ציידים.
"עזרו לי בבקשה, איבדתי את הדרך", סיפרה להם ליבי.
"את הדרך את צריכה למצוא לבד", הם ענו לה.
אז היא המשיכה בדרכה.

עמוד 5

הלילה כבר ירד. ליבי הייתה עייפה מהדרך הארוכה וכבר התחילה
להתייאש.
היא שכבה על ערמת עלים ונרדמה.
בשנתה חלמה שהיא מלאך שמביא הרבה אור ואהבה לעולם.
קרני השמש החלו להאיר וליבי התעוררה.

עמוד 6

קמה ליבי ונזכרה בדברים טובים שהיו לה בביתה ורצתה לחזור לה
לבית השוקולד,
אך את הדרך לא ידעה.
היא הלכה בין העצים ופגשה נחש.
"אתה רוצה להיות חבר שלי?" שאלה ליבי.
"לא ולא, לא סובל ילדים", ענה הנחש.
ליבי התחילה לבכות.

עמוד 7

הלכה ובכתה, הלכה ובכתה.
פתאום משום מקום הופיע מולה ינשוף.
הסתתרה ליבי מאחורי שיח, ושקעה בעיניו של הינשוף.
"רק רציתי אהבה", אמרה לעצמה, "רק רציתי אהבה".
עבר זמן וליבי ראתה שהינשוף נעלם,
ונדמה היה לה שכל היער נראה אחרת.
"אין לי מה להפסיד, עכשיו אני הולכת למצוא אהבת אמת"
אמר הקול בליבה.

עמוד 8

הלכה ליבי ביער כשאת הדרך ידעה בליבה.
היא הגיעה שוב למקום שבו היה הנחש.
"שלום נחש. מה נשמע? הכול בסדר? אתה נראה נפלא."
הנחש רק הזיז את זנבו והזדחל מתחת לסלע.
ליבי המשיכה בדרכה.

עמוד 9

כשהגיעה למקום שבו ישבו הציידים, הם כבר לא היו שם.
במקום צמח שדה פרחים צבעוני בצורת לב, ומעליו ציפורים מרחפות
ושרות.
ליבי נעמדה והתבוננה, ואז נדמה לה ש‭...

עמוד 10

נדמה לה שמשהו זז בצדו השמאלי העליון של הלב.
היא התבוננה בריכוז ושוב משהו זז.
היא התקרבה לאט לאט, בהתרגשות,
נכנסה אל תוך הלב ופתאום קסם הקיף אותה מכל עבר ואפילו הרבה
מעבר.
כאילו שכל העולם הפך ללב צבעוני ופורח ללא התחלה וללא סוף.
המשיכה ליבי לצעוד לכיוון המקום שמשך אותה.

עמוד 11

והנה גור כלבים מקפץ, מייבב, מתגלגל, מלקק
ומכשכש בזנבו.
גור כלבים יפיפה.
הרימה ליבי את הגור, הצמידה אותו קרוב קרוב ולחשה לו:
"אקרא לך נקודה כי אתה נקודה של אהבה בליבי".