...על המסך שלי פגשתי דמותך בדרך,
רציתי אותך יותר מתמיד,
לשקוע בתוך נשמתך.

והרי איך אפשר וכמעט לא מותר
לרצות מה שלא שייך לי.

במתינות מעודנת, פתחת לי דלת,
ואני בשקיקה נכנסתי בה.

וראיתי תשוקה לאדם לחיים,
וחשתי בחום קרן שמש.
ופגשתי עולם שנכנס לליבי,
בדיוק בפינה מיוחדת.

ואתה, כמו שאתה,
זר לי לכאורה, אך יודע עצמך
לומד את שיעורי החיים בקצב שלך.

ואני, מה איתי, על החוט מתנדנדת
רוצה לשרוט ולצעוק - יצריות מתפתלת,
מביטה בכאב בתמונה על מסך
מסלקת שיירי רגשות,
של תסריט לא מוצלח.