|
חללים מול האוטופיה
נהר רוחות רווה
מדורות שמיים חוגגות קבלתם
של כל שבטי הלוחמים
ששבו לביתם
חופשים מול רקיע
כחץ משולהב אל השמש
עפים כזונחים
את הבל חייהם
את רקע מותם
מודע כאבם
רק לליטופי רוח
בשלווה אצילית
מרפים מדמותם
חללים מול האוטופיה
קרובים מדי לגעת
ושבט הרוחות
מצא את שלוותו
ומה על שבט החיים? |
|
|
אם הייתי יגאל
עמיר לא הייתי
עושה את מה שהוא
עשה.
שמואל
איציקוביץ'
מקריץ מסקנה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.