בפארק הירקון יצאתי איתך לטיול ראשון
חולצה שחורה מכופתרת, משאירה חריץ לעיניים שלך
מקום לחזה שלי לנשום ולתאווה שלי לזלוג
אתה מאתר פינה מאחורי העץ
מסמן לי ואני באה
אתה עושה בי
לוחץ עם היד
אצבעות לתוכי
ואני מתקמרת כמו חתולה
מגרגרת אנקות אישה רמות
מחזיקה בשתי ידי את החולצה שלך בכוח, כמעט קורעת
עושה בך דברים, אחר כך  אתה אומר לי שלא לגלות
שעוד ארבעה חודשים נספר, ואני שותקת
מגחכת ביני לביני - ארבעה חודשים?!
מי אמר שתשרוד את סוף הערב?!
אופטימי

2006