Shever Kli שבר כלי / שׁוֹבֵר רוּחַ

לזכרו של ענק אוסקר וויילד

הֵם עָמְדוּ שָׁם יְרֻקֵּי עַד, רֹאשׁ מוּל רֹאשׁ מִשְּׁנֵי
צִידַיוֹ שֶׁל שַׁעַר בֵּית הַסֵּפֶר.
הַבְּרוֹשׁ כְּבָר הָיָה זָקֵן מְאֹד וְזָכַר יָמִים אֲחֵרִים
מֵהַתְּקוּפָה שֶׁהָיָה שָׁם פַּרְדֵּס וְהוּא הָיָה חֵלֶק
מִקְּבוּצַת בְּרוֹשִׁים צְעִירִים וְרַעֲנַנִּים שֶׁהִקִּיפוּ
אֶת עֲצֵי הַתַּפּוּז הָעֲדִינִים, כְּדֵי לְהָגֵן עֲלֵיהֶם
מְרוּחוֹת בִּלְתִּי רְצוּיוֹת. הַפַּרְדֵּס נֶעֱקַר כְּבָר
מִזְּמַן וְעַל הַשֶּׁטַח הֶחָש-וּף, הוּקַם בֵּית הַסֵּפֶר.
כָּל חֲבֵרָיו שֶׁל הַבְּרוֹשׁ, מֵתוּ. מִי מָוֶת טִבְעִי
וּמִי נֶעֱקַר כִּי הִפְרִיעַ לַפּוֹעֲלִים שֶׁעָבְדוּ
בַּמָּקוֹם. רַק הוּא נִשְׁאַר לְבַדּוֹ, מְנַסֶּה לְהִתְנַחֵם
בְּזִכְרוֹנוֹתָיו, אוֹתָם נָהַג לְסַפֵּר לְלֹא לֵאוּת
לִשְׁכֶנְתּוֹ הַחֲרוּבִית. "הָפַכְתִּי לְפַטְפְּטָן אֲיֹם",
חָשַׁב לְעַצְמוֹ בִּשְׁעַת חֶשְׁבּוֹן הַנֶּפֶשׁ לִפְנֵי
שֶׁכִּנֵּס אֶת קַש-ְקַשּ-ָיו וְנֶעֱמַד לִישֹׁן.
הַחֲרוּבִית, הָיְתָה צְעִירָה יוֹתֵר וּכְמִנְהָג צְעִירִים,
חִפְּש-ָה לָהּ חֶבְרָה. מִתְיַפְיֶפֶת נָהֲגָה לְהָנִיד אֶת
עֲנָפֶיהָ עֲמוּסֵי הֶעָלִים הַיְּרֻקִּים הַמַּבְרִיקִים
לְכָל צַד וְהִצִּיעָה לְכָל עוֹבֵר וְשָׁב לַחֲפֹן
מִתַּרְמִילֶיהָ הַשְּׁחֹרִים צוֹפְנֵי הַמְּתִיקוּת
שֶׁחֶלְקָם נָשְׁרוּ אַרְצָה כְּשֶׁהִתְיַבְּשׁוּ. הִיא
דַּוְקָא נֶהֶנְתָה מְאֹד מִסִּפּוּרָיו שֶׁל הַבְּרוֹשׁ וְלֹא
רָאֲתָה בּוֹ פַּטְפְּטָן כָּזֶה כְּפִי שֶׁחָשַׁב עַל עַצְמוֹ
לֹא אַחַת. הַסִּפּוּרִים שֶׁלּוֹ הִצִּיגוּ בְּפָנֶיהָ
נִסְיוֹן חַיִּים עָשִׁיר שֶׁל מִי שֶׁרָאָה הַרְבֵּה וְהִיא
חִכְּתָה בְּקֹצֶר רוּחַ לַבֹּקֶר, כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ
בִּשְׁמִיעַת הַסִּפּוּרִים.
בִּקְצֵה הַשְּׁפִּיץ שֶׁל הַבְּרוֹשׁ, הִתְמַקְּמָה צוֹצֶלֶת
חוּמָה וְהֵקִימָה לָהּ קֵן. שְׁתֵּי בֵּיצִים הֵטִילָה
וְיָשְׁבָה לִדְגֹּר עֲלֵיהֶן. כָּל עוֹד דָּגְרָה, נִשְׁאֲרָה
בַּמָּקוֹם וְהִקְפִּידָה לֹא לַעֲזֹב אֶת הַקֵּן כְּשֶׁהִיא
מִסְתַּפֶּקֶת בַּחֲרָקִים זְעִירִים שֶׁפָּקְדוּ אֶת עֲלֵי
הַבְּרוֹשׁ. אוּלָם מִשֶּׁבָּקְעוּ הַגּוֹזָלִים צְהֻבֵּי
הַפְּלוּמָה, נֶאֶלְצָה הָאֵם שֶׁבֶּן זוּגָהּ נָטַשׁ אוֹתָהּ
מִכְּבָר, לָתוּר אַחַר מָזוֹן לִילָדֶיהָ. כְּשֶׁיָּצְאָה
לְמַסְּעוֹת חִפּוּש- הַמָּזוֹן, סָמְכָה עַל עַלְוָתוֹ
הַסְּמִיכָה שֶׁל הַבְּרוֹשׁ שֶׁתַּסְתִּיר אֶת הַקֵּן
מֵעֵינָן הַבּוֹלֶשֶׁת שֶׁל צִפָּרֵי הַטֶּרֶף
וְהִשְׁתַּדְּלָה לֹא לְהַאֲרִיךְ בְּמַסָּעוֹת כָּאֵלֶּה..
בְּתַחְתִּית הַבְּרוֹשׁ, הִתְמַקֵּם שֵׁבֶט נְמָלִים
אֲדֻמּוֹת וְחָפַר מְחִילוֹת אֵין סוֹפִיּוֹת סְבִיב
שָׁרָשָׁיו. מוֹשֶׁבֶת הַנְּמָלִים רָחֲשָׁה לְלֹא הֶרֶף
כְּשֶׁנְּמָלִים חָרוּצוֹת יוֹצְאוֹת וְשָׁבוֹת אֶל
הַמְּחִילוֹת עֲמוּסוֹת עָלִים וְזַלְזַלִּים רְקוּבִים,
מִינְחוֹת לְמַלְכָּתָם הַסְּפוּנָה עָמֹק בָּאֲדָמָה.
בְּסַךְ הַכֹּל הָיָה הַבְּרוֹשׁ גֵּאָה מְאֹד עַל
הַמִּשְׁפָּחָה הַחַד הוֹרִית שֶׁשָּׁכְנָה בְּצַמַּרְתּוֹ
וְהוּא סִפֵּר עֲלֵיהֶם לִידִידָתוֹ הַחֲרוּבִית שֶׁהֶאֱזִינָה
בְּנִימוּס רַב וְרַק נִעְנְעָה בַּחֲבִיבוּת בַּעֲנָפֶיהָ
יְרֻקֵּי הָעַד.
הַגּוֹזָלִים הָיוּ רְעֵבִים מְאֹד. כַּמּוּת הַמָּזוֹן
שֶׁצָּרְכוּ הָיְתָה עֲצוּמָה מֵאַחַר וְהִתְפַּתְּחוּתָם
הַגּוּפָנִית הָיְתָה מְהִירָה מְאֹד. זֶה אִלֵּץ אֶת הָאֵם
הַמִּסְכֵּנָה לָצֵאת בֹּקֶר בֹּקֶר לְחִפּוּש-ֵי מָזוֹן.
הַקַּיִץ חָלַף בִּמְהִירוּת וּבָא הַסְּתָו עַל רוּחוֹתָיו
הַמַּפְתִּיעוֹת. הַבְּרוֹשׁ הָיָה בָּנוּי לַעֲמֹד
בַּסְּעָרוֹת וּכְלָל לֹא חָשַׁשׁ. הוּא יָעַץ לִשְׁכֶנְתּוֹ
הַחֲרוּבִית לְהַשִּׁיר חֵלֶק מֵעָלֶיהָ עַל מְנָת שֶׁלֹּא
תְּהַוֶּה הִתְנַגְּדוּת גְּדוֹלָה מִדַּי לְרוּחוֹת
הַסְּעָרָה שֶׁצְּפוּיוֹת לְהַגִּיעַ בַּחֹרֶף.
הַיָּמִים הַמְּשֻׁתָּפִים שֶׁל הַבְּרוֹשׁ וְהַחֲרוּבִית,
עָש-וּ אֶת שֶׁלָּהֶם וּבֹקֶר אֶחָד, גִּלָּה הַבְּרוֹשׁ
הַזָּקֵן שֶׁהוּא מְאֹהָב עַד קְצֵה צַמַּרְתּוֹ בַּחֲרוּבִית
הַחֲבִיבָה. בִּתְחִלָּה נִסָּה לְהַסְתִּיר אֶת זֶה
מִבּוּשָׁה. הוּא הָרֵי כָּל כָּךְ מְבֻגָּר וְקַיָּם גַם
הַשֹּׁנִי הַחִיצוֹנִי. אַךְ לֹא לִזְמַן רַב.. עָמֹק בְּתוֹךְ
גִּזְעוֹ הִרְגִּישׁ כְּאִלּוּ מַשֶּׁהוּ מִתְבַּקֵּעַ
בְּתוֹכוֹ. כּוֹחוֹת נִסְתָּרִים שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא יָדַע עַל
קִיּוּמָם, שָׁלְטוּ עַכְשָׁו בְּרִגְשׁוֹתָיו וּבְיוֹמוֹ.
הַבְּרוֹשׁ הִפְסִיק לְנַמְנֵם בַּלַּיְלָה וְעָמַד שׁוֹתֵק
עַל רַגְלוֹ כְּשֶׁהוּא כָּמֵהַּ לַבֹּקֶר וְלַחֲרוּבִית
הַמַּמְתִּינָה.

הַחֲרוּבִית, לֹא הִרְגִּישָׁה בְּשׁוּם שִׁנּוּי. רוּחוֹת
הַסְּתָו הַצּוֹנְנוֹת שֶׁגָּבְרוּ לָאַחֲרוֹנָה, הֶעֱסִיקוּ
אוֹתָהּ וְגַם כְּשֶׁהַבְּרוֹשׁ הִתְוַדָּה לְפָנֶיהָ עַל
אַהֲבָתוֹ, הִיא קִבְּלָה זוֹ בַּצִּחְקוּקִים כְּמוֹ
שֶׁמְּקַבְּלִים מַחְמָאָה טוֹבָה.
הָיָה זֶה חֹרֶף קָשֶׁה מְאֹד. תְּחִלָּה יָרְדוּ
הַטֶּמְפֶּרָטוּרוֹת מִתַּחַת לָאֶפֶס וּבַבְּקָרִים עָטָה
כְּפוֹר צוֹרֵב אֶת הֶעָלִים. בַּבֹּקֶר הִרְגִּישָׁה
הַחֲרוּבִית צְרִיבוֹת חַדּוֹת בְּכָל עֲלִיָּה וּבְצָהֳרַיִם
כְּבָר הָיוּ לָהּ כְּתָמִים צְהֻבִּים בְּחֵלֶק מִן הֶעָלִים.
הַבְּרוֹשׁ הָיָה עָמִיד יוֹתֵר לַכְּפוֹר וְלָרוּחוֹת.
מִבְנֵהוּ הַחֲרוּטִי וְעָלָיו דְּמוּיֵי הַמְּחָטִים
הַקְּצָרוֹת, אִפְשְׁרוּ לוֹ לְהִתְגַּבֵּר עַל הַכְּפוֹר.
בְּלַיְלָה קוֹדֵר אֶחָד זֶה קָרָה. סַעֲרַת רוּחוֹת שֶׁבָּאָה
מִן הַצָּפוֹן, שָׁרְקָה לְלֹא הֶרֶף בֵּין הָעֲנָפִים
בִּמְהִירוּת מְאַיֶּמֶת. הַשָּׁמַיִם הָיוּ קוֹדְרִים
וּמְכֻסִּים עֲנָנִים וְהַחֲשֵׁכָה סָבִיב הָיְתָה סְמִיכָה.
הָרוּחוֹת לֹא פָּסְקוּ וְגַם אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם
נִפְתְּחוּ וְגֶשֶׁם סוֹחֵף נִתָּךְ אַרְצָה. בֵּין רֶגַע
הִתְמַלֵּא הָרְחוֹב בְּזִרְמֵי מַיִם שׁוֹצְפִים שֶׁנִּדְמוּ
לַנְּחָלִים וְזָרְמוּ בַּמּוֹרָד. הַבְּרוֹשׁ הִתְנַדְנֵד
וְהִרְגִּישׁ אֵיךְ הַמַּיִם מְחַלְחֲלִים דֶּרֶךְ מִנְהֲרוֹת
הַנְּמָלִים וְלִבּוֹ הָעֵצִי הִתְמַלֵּא רַחֲמִים עַל
הַנְּמָלִים הֶחָרוּצוֹת שֶׁכָּל עֲמָלָן יוֹרֵד לַטִּמְיוֹן.
לְפֶתַע פָּרְצָה רוּחַ אֲיֻמָּה שֶׁכָּמוֹהָ מֵעוֹלָם לֹא
רָאָה וְטָפְחָה עַל צַמַּרְתּוֹ בְּעַצְמָהּ רַבָּה וְהוּא
נָטָה וְהִתְכּוֹפֵף לְכִוּוּן הַחֲרוּבִית כְּשֶׁהוּא
מַרְגִּישׁ בְּחֹסֶר אוֹנִים אֵיךְ שָׁרָשָׁיו נִקְרָעִים.
הַבְּרוֹשׁ הִמְשִׁיךְ לִנְטוֹת וְצַמַּרְתּוֹ הִגִּיעָה עַד
לָעֲנָפִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל הַחֲרוּבִית. "הַגּוֹזָלִים"
הוּא מִלְמֵל, "תִּתְפְּש-ִי אֶת הַגּוֹזָלִים". וְכָךְ
בְּתוֹךְ הֲמֻלַּת הַסְּעָרָה, עָבַר הַקֵּן שֶׁל הַצּוֹצֶלֶת
אֶל בֵּין עַנְפֵי הַחֲרוּבִית שֶׁנִּסְּתָה לַשָּׁוְא
לְחַבֵּק אֶת הַבְּרוֹשׁ, אַךְ הוּא הִמְשִׁיךְ לִפֹּל מַטָּה
מַטֶּה.
הַתְּחוּשָׁה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁל הַבְּרוֹשׁ הָיְתָה שֶׁכָּל
שָׁרָשָׁיו נֶחְש-ָפִים וְנִשְׁטָפִים בַּגֶּשֶׁם וְהוּא
נִמְלָא עֶצֶב וְאַהֲבָה עֲצוּמָה לִשְׁכֶנְתּוֹ. לְאַחַר
מִכֵּן אִבֵּד אֶת הַכָּרָתוֹ וְצַמַּרְתּוֹ נָחֲתָה עַל
הַמִּדְרָכָה הָרְטֻבָּה.
מֻקְדָּם בַּבֹּקֶר, פָּסְקָה הַסְּעָרָה כְּאִלּוּ לֹא
הָיְתָה. עוֹבְדֵי הָעִירִיָּה הִגִּיעוּ עִם מַשּׁוֹרִים
מֶכָנִיִּים, נִסְּרוּ אֶת גֶּזַע הַבְּרוֹשׁ לַגְּזָרִים
וְהֶעֱמִיסוּ אוֹתָם עַל מַשּ-ָאִית. "מַזָּל שֶׁתָּפַש-ְנוּ
אֶת זֶה בַּזְמַן" אָמַר מוֹישֶׁה הַגַּנָּן, "מִישֶׁהוּ יָכֹל
הָיָה לְהִכָּנֵס בַּגֶּזַע וְלַעֲש-וֹת תְּאוּנָה".
בְּשָׁעָה שְׁמוֹנֶה בַּבֹּקֶר, הִגִּיעוּ הַהוֹרִים
וְהוֹרִידוּ אֶת יַלְדֵיהֶם לְיַד הַכְּנִיסָה לְבֵית
הַסֵּפֶר. הַחֲרוּבִית עָמְדָה שָׁם יְרֻקָּה וּמַבְרִיקָה
כְּשֶׁמֵּעָלֶיהָ מְעוֹפֶפֶת צוֹצֶלֶת הַמְּבִיאָה מָזוֹן
לְגוֹזָלֶיהָ. מַשֶּׁהוּ הִתְגַּנֵּב לְלֵב הַחֲרוּבִית וְהִיא
הֵבִינָה שֶׁעוֹלָמָהּ הִשְׁתַּנָּה וּמֵהַיּוֹם וְאֵילֵךְ ,
לֹא יֵרָאֶה כְּפִי שֶׁהָיָה קֹדֶם.
מִצִּדּוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁל שַׁעַר בֵּית הַסֵּפֶר, הָיָה
פָּעוּר בּוֹר גָּדוֹל, מָלֵא מַיִם.

5/5/07