בעוד דקה הכל יתחיל מחדש
אבל אני רוצה להחזיק לך את היד
ולחצוב אותנו בנצח.

בעוד דקה הכל יתחיל מחדש
ונוכל לטפס ביחד על הרים
ונוכל לראות שקיעות אדומות.

בעוד דקה הכל יתחיל מחדש
אבל הערפל שיש בינינו לעולם לא יתפזר
מסך העשן שמטשטש את התמונה
לא יתפוגג לעולם.

וככה, ככה זה צריך להיות,
אני רוצה את מסך העשן, מסך הערפל בדיוק שם,
שלא יזוז, שלא יינתן שום סימן.
אני רוצה אותך שם שלא תזוזי לשום מקום אחר,
שלא תחצי את הקו והכל ייגמר,
שלא תתחילי לרוץ ותגלי שמחכה לך ריק מוחלט,
או לב בוער.