עופר רון / ארורה |
בדין ענייך אתפשט לקדיש שלך
וכדין משה לא אגע, לא בך
אתכנס בעצמי כעובר ברחמך
ואבעט.
פני השעה - שמי מוות ואלוהים
גרוני חנוק, ואת שוקטת במילים.
אהבת אותי בכל חסדי אמת
לא תגנזי זאת ממני
לא בחסד, לא בתופת,
נחלתי איתן מולך!
וקולך- מוות בייסורים!
האדמה לוחשת לי
על עץ הדובדבן שפעם שתלנו:
הוא איננו.
אני נושק לנחלתי מולך
והחרב נזכרת בי מבעד החוד
המוות שב עד אליי,
והוא ביגוני תפארת עמוק מהסוד -
התבכי בתומי?
ארורה שלי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|