הפסקת לחייך.
אני כל הזמן מחייכת.
את מחייכת,מבחוץ
מבפנים,אני רואה שכואב לך
שקוף כל כך.
החיוך שלך,אהובה שלי
החיוך החד-פעמי הזה
והעיניים האלה שלך,עולם ומלואו
העיניים העצובות שלך
אני כל כך אוהב אותך.
ואותו החיוך שנשבר לו עם הזמן
שנעלם לו פתאום
אותו החיוך הזה...
תחזרי לחייך,ילדה עם עיניים עצובות
כי רק החיוך שלך,גורם גם לי לחייך
את כל כך יפה כשאת מחייכת
אהובה שלי...
כשאת לבד,עם עצמך
נכון שאת לא מפסיקה לבכות?
מה אתה יודע?
אני מכיר אותך,
את והשירים העצובים שלך
לא נמאס לך תגידי?
לא נמאס לך לבכות?
הלוואי והיית
הלוואי והיית מכיר אותי באמת.
אני מרגישה כאילו תקעו לי סכין בתוך הלב
והשאירו אותו שם...מדמם
שיביס אותי לאט לאט
שיביס כל חלק בגופי
עד שאעלם
תחזרי להיות מי שהיית
אותה ילדה עם החיוך שממיס,
הילדה עם העיניים העצובות.
| 